מזח פריקת הפחם בחדרה

המחקר הימי לבחירת החלופה ומבנה המזח הימי לפריקת פחם בחדרה

בין השנים 1977-1979 אינג' רוזן ניהול וביצוע את המחקר לבדיקת ייתכנות הקמת מזח לפריקת פחם מול חופי חדרה במודל סעירות פיזי עם דגמי אוניות צובר (של DWT 60,000 ושל DWT 120,000) רתוקות, דגמי רתוקות ופגושים והדמיית ים אקראי בחלופות תנוחה, מבנה רציף, מצבי הדחק, מערכות רתיקה ופגושים שונות. המחקר כלל ניתוח מידע מטאו-ימי, תכנון מערכות רתיקה ופגושים, עריכת ניסויים ל-8 חלופות של המזח והכנת אמדנים של זמינות התפעול והשהייה, המלצות לשיפור והכנת חוות דעת. על פי ממצאי המחקר נבנה מזח הפחם בחדרה, ראשון מסוגו בעולם, שהוכיח בשטח מאז הקמתו ב-1982 את אמינות תוצאות המחקר וההמלצות שניתנו.

לבחינת הייתכות של הקמת המזח בים לפריקת פחם לתחנת הכוח בחדרה, מבחינת השרידות והתפעול ותפעול של פריקת הפחם מיובא בכמויות של עד 9,000,000 מיליון טון לשנה באמצעות צי של אוניות צובר (תפעוליות של לפחות 80% מהזמן בשנה ממוצעת) נבדקו עבור ועדת חירם בצורה מפורטת שתי חלופות של מזח מוגן אחד בצל שובר גלים בנוי מקסונים (caisons breakwater) ואחר ממרבג אבנים (rubble mound breakwater), על קו עומק 22 מ' מול חוף חדרה, מצפון למוצא נחל חדרה לים. בנוסף, נבדקה גם חלופה של מזח על כלונסאות, ללא הגנה מגלים, באופן ראשוני. החלופה האחרונה הוצעה במקור ע"י מתכנן מזח כזה שפעל באוסטרליה, אבל לצורך טעינת פחם. המסקנות שניתנו בדוח היו כי שתי החלופות עם שובר גלים מספקות הזמינות הדרושה, אך החלופה של מזח לא מוגן לא הראתה זמינות דרושה, בהסתייגות כי מערכת הרתיקה והפגושים היתה ראשונית ושככל הנראה ניתן לתכנן מערכת רתיקה ופגושים שגם היא תאפשר קבלת התפעוליות הדרושה. לאור האומדנים של העלויות הגבוהות מאוד של בניית שובר גלים שיגן על מזח פריקת הפחם, אושר כי תבוצע בדיקה מפורטת גם לחלופה של מזח פריקת פחם ללא הגנה מגלים אך עם מערכות רתיקה ופגושים משופרות. אכן, בבדיקות שבוצעו בהמשך, שכללו עוד 5 חלופות שונות של המזח בתצורות מבנה שונות ועם מערכות רתיקה ופגושים שונות, נמצאה חלופה של מזח בנוי על כלונסאות, שהצביעה על תפעוליות של כ-85% מהזמן בשנה ממוצעת. רוזן ביצע את תכנון מערכות הרתיקה והפגושים לאניות התכן, את ניתוח המשטר המטאו-ימי (גלים, זרמים, מפלסים, רוח), הדריך צוות עזר של מהנדסים וטכנאים כיצד לכייל את החיישנים שמדדו את תנועות האוניות, את הכוחות במדמי כבלי הרתיקה והפגושים ואת מדי הגלים, פיתוח שיטה לדימוי העקומות הלא ליניאריות של כוח כנגד התארכות בחבלי הרתיקה ושל כוח כנגד התכווצות בפגושים ובדולפיני הרתיקה שלאורך הרציף, ביצע את כיול דגמי אוניות הצובר וניהל את ביצוע המחקר הכולל עבור חח"י.

      חזור