מחקר במודל פיזי תלת-ממדי לתכנון רציף 9 ומסוף הפוספטים בנמל אשדוד
בין מרץ לאוקטובר 1975 רוזן ביצע מחקר במודל סעירות עם דגמי אוניות מכולות, גלנוע (RO-RO) וצובר לבחירת החלופה המיטבית של רציף 9 בנמל אשדוד מבחינת תנוחה, סוג מבנה הרציף, אפייני מערכות הפגושים והרתיקה שיאפשרו תפעוליות מספקת ותנאי טעינה ופריקה בטוחים. כמו כן, המחקר בוצע גם עבור רציף 8 שיועד לאניות גלנוע וכן נבדקו חלופות למירתק טעינת הפוספטים בנמל אשדוד.
המחקר בוצע במכון הדני להידרוליקה תוך הדמיית מערכות רתיקה ופגושים, מבני הרציפים (אטום-קיר שיגומים ומשכך –מדרון אבנים) ואניות ב במצבי עמיסה שונים תוך שימוש במחוללי גלים של ים אקראי. המחקר בוצע עבור רשות הנמלים והרכבות בישראל (חנ"י כיום).
מבט על מודל הסעירות (wave disturbance) בברכת הגלים עם מחוללי גלים אקראיים במעבדת המכון הדני להידרוליקה (DHI) במתחם המכון הטכנולוגי ב- Lyngby, דנמרק.
המחקר כלל איסוף ועיבוד נתונים מטאו-ימיים לקבלת אפייון סטטיסטי לטווח זמן ארוך ונדיר של משטר הגלים באזור הכניסה לנמל אשדוד (הישן), כיול מחוללי הגלים לדימוי מצבי ים אפייניים שונים, בניית הדגם של הנמל וסביבתו, כיול המודל, כיול גדמי אניות מסוגים שונים למצבי העמסה שונים, כיול דגמי פגושים וחבלי רתוקות לתכונות עקומות עומס מעוות של סוגים ודגמים שונים, ביצוע הרצות של דימוי מצבי ים שונים ומדידה התנועות של דגמי האוניות בכל ששת דרגות החופש, הכוחות ברתוקות ובפגושים ואת גובה הגלים בתוך הנמל ברציפיו השונים. הממצאים נותחו ושולבו עם סטטיסטיקת הגלים וקריטריונים של ערכי תנועות מותרות של האוניות במצב רתיקה לצורך פעילות בטוחה של פריקה או טעינה, ושל הכוחות המותרים ברתוקות ובפגושים. בחינת חלופות תנוחה שונות וסוגי מבנה רציפים שונים אפשרה לבחור את החלופה המיטבית ולהכין דו"ח מפורט שסיכם הממצאים למזמין.
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.